איך מתמודדים עם הגלים שמטיחים אותנו למטה?

המאמר הזה עשוי לשנות באופן קריטי את התפישה שלכם, ומתחושה של חוסר מסוגלוּת ודכדוך, תבינו איך ניתן לנהל שגרה עסקית מצליחה תוך צליחת משברים, התפתחות וגדילה

אין פתאום כוח

מי מאיתנו לא מרגישים לפעמים (גם בעיסוק שהכי מעניין אותנו, או במיזם חדש שלנו), שאין כוח, שאין מצב רוח, שכל מה שאנחנו עושים לא ממש מלהיב אותנו, שאין לזה סיכוי, או – אם נהיה פחות דרמטיים – שאנחנו פשוט לא מעוניינים בכלל בפעילות כרגע ורוצים רק לנוח. זה סוג של גל כזה, שסוחף, עד שהוא מטיח אתכם בקרקעית הים, ואתם מרגישים הכי בשפל.

"אני לא יכול/ה להרשות לעצמי נפילת אנרגיה"

אם יש תחושה שרוב השכירים יכולים איכשהו להוריד מהלך (כמובן שזה לא תמיד נכון. חשבו על אחיות, למשל), הרי שבקרב עצמאים, ובעיקר בתחום השיווק הדיגיטלי, שמחייב מתן יומיומי של מענה ללקוחות, אין הרבה גמישות. אם נדחה דברים למחר, נגרום להצטברות מייאשת של מטלות, או לפיצוץ קטן עם הלקוחות שלנו, או גם וגם. 
שיווק דיגיטלי הוא מקצוע מאוד תובעני מבחינת לוח הזמנים, עם צורך מתמיד ליצירתיות, קמפיינים חדשים שעולים, לצד הקמת תשתיות, בדיקות יומיומיות של אופטימיזציה ושינויי הקריאייטיב הנדרשים בעקבותיהן – ותכל׳ס, נראה שאין לנו ממש אפשרות לזרום עם גל השפל.
במקרים שבהם אתם בעלי העסקים שעושים במקביל גם שיווק דיגיטלי לעסק שלכם, אפילו קשה עוד יותר, כי אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס, וגם העומס עליכם כבד מנשוא לעתים.

"שאף אחד לא יגיד לך שאתה לא מסוגל"

וכאן נכנסים לתמונה המנטורים, שצצים בכל פינה בשנים האחרונות, וכולם משדרים מסר אחד: ״תעשו״, ״אתם יכולים״, ״תהיו חזקים״, ״אתם תותחים״. לחלופין, הם יספרו על תקופת שפל בחייהם בעבר, שהביאה אותם לנקודת הארה שהובילה לעשייה ולהצלחה. אבל לדעתי, זה מסר שלא נכון לכולם. לא כולם מסוגלים, ודאי שלא לעשות הכל, ודאי שלא רק בגלל שהחלטנו משהו, ולפעמים כדאי פשוט לעצור ולחשב מסלול מחדש.

מספר דברים שכדאי לבצע, כשמרגישים שהגל זורק אותנו לקרקעית:

1.זה אולי מובן מאליו, אבל אני בכל זאת מרגישה חובה לכתוב: נפילת אנרגיה ממושכת מחייבת שלילה של סיבה גופנית, כי לעתים מדובר בסיבה פשוטה מאוד. תופעות כמו אנמיה, מחסור בוויטמין B12, תת פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, דום נשימה בשינה ועוד, נפוצים מאוד באוכלוסייה וגורמים לתחושה של עייפות מתמדת. אז קודם כל, כדאי לבקש מהרופא/ה בקופ"ח הפניה לבדיקות דם כדי לשלול את כל אלה.

2. פעמים רבות אנחנו נתונים, אוביקטיבית, תחת עומס בלתי נסבל של מטלות ומחויבויות. במקרה כזה שווה לנסות לארגן מחדש את סדר-היום שלנו, כך שהעבודה לא תתנגש באופן מתמיד עם תפקודי-חיים אחרים, כמו משפחה ופעילויות פנאי, גם אם זה אומר לקום שעה מוקדם יותר.

3. אחרי שביצענו את שני אלה, צריך להכיר בעובדה שגם במצב עניינים אופטימלי קורות נפילות-אנרגיה. הן יכולות להתבטא בכל מיני אופנים: ״אני מרגיש/ה שאני חייב/ת לקום מהשולחן ולצאת מהמשרד״, ״בא לי לישון עכשיו״, ״היום זה לא יום שאני באמת יכול לתת את כולי (או לתת בכלל משהו)״, ״חבל על המאמץ, לא ייצא מזה כלום". כל אלה סימנים של תשישות.

בדקו את עצמכם: מתי ואיך זה קורה

גם אחרי ההכרה בכך שנפילות אנרגיה הן בלתי נמנעות, כדאי לעשות עבודה פנימית ולראות כמה פעמים זה קורה, באילו הזדמנויות, באילו זמנים. ויותר ספציפית: האם יש בעשייה המקצועית שלכם מרכיבים מסוימים שמפילים לכם את האנרגיה? ברור שיש בעבודה דברים שאתם פחות אוהבים לעשות, אבל מה שחשוב הוא מהו המינון שלהם, מהו החלק היחסי שהם תופסים מכלל עבודתכם? במשך שבוע שלם – ואם זה לא מספיק, אז חודש – שימו לב וגם כתבו לעצמכם ברשימה, מה אתם אוהבים לעשות ומה לא, כמה זמן ארכה כל משימה, איזו מהן נגמרה בצ'יק ואיזו נמתחה על פני שעות. לדוגמה, אם מצאתי שפעמיים בשבוע, בימי שלישי וחמישי, יש לי ירידת אנרגיה בשעות אחה"צ, אני צריכה לברר: האם זה קורה בגלל מטלות מסוימות שיש לי בימים האלה, או האם דווקא עודף עבודה בימים שלפניהם גורם לנפילת אנרגיה מיד אחר-כך? או שאולי בבקרים האלה אני עושה משהו מיוחד ושונה? כשתגלו את הגורם, ודאי תבינו בעצמכם למה שינה, מדיטציה, או טיפול נפשי ואנרגטי, לא עזרו לכם. כי אם יש בעיה ספציפית שחוזרת על עצמה – נניח מטלה שאתם לא סובלים לעשות, והיא תופסת 70% מהזמן שלכם – כנראה שאתם צריכים לפתור אותה באמצעות מיקור-חוץ, ועל כך אפרט במאמר נפרד, שיסביר גם איך לעשות את זה בצורה שתהיה רווחית לעסק שלכם.

מה כן ניתן לעשות כדי להישאר במסלול ההצלחה, למרות שאנחנו מרגישים בשפל?

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להכיר בכך, שנפילות אנרגיה הן חלק מהחיים. אמנם יש מעטים שלא סובלים מהן. נפילת האנרגיה שלהם מתרחשת בסוף היום – הם פשוט הולכים לישון שפוכים, וזה נראה להם טבעי. לעומת זאת, רבים אחרים מרגישים שפוכים כבר אחר הצהריים, ולא מבינים מה לא בסדר אצלם. יש גם סוג שלישי, שבכלל קשה להם להתחיל את הבוקר, וכמובן שההרגשה הזאת מלווה בהמון רגשות אשמה. אז לפני שמתמלאים ברגשות אשמה, חשוב להבין מהו השעון שלכם, ואילו שעות מתאימות לכם. המורה הרוחני הקנדי רובין שארמה הקדיש לכך את ספרו "מועדון ה-5 בבוקר" – אכן רעיון נפלא ומרענן, אבל לא לכולם.

החוכמה האמיתית היא לדעת לשחרר

הדרך הנכונה היא לקחת הפסקה, להבין שברגעים מסוימים מותר לומר: זהו, סיימתי להיום. מותר להגיד: וואלה, הבוקר הזה אני עושה משהו אחר. בשביל זה אנחנו עצמאים. 
אפשר לעבוד גם החל מהצהריים, אפשר לעשות אופטימיזציות גם בערב, אפשר לעשות גם בלילה, לפני חצות. ודאי שביצירה, בכתיבה, בעיצוב ובכל דבר שדורש מהמוח שלכם להירתם למשימה, אתם חייבים לאפשר לו מנוחה וטעינה מחדש. 
לא הייתי זורמת לבינג' שלם של סדרת טלוויזיה, ולא הייתי מתנתקת לשעות ומשחררת לגמרי את השליטה מלוח הזמנים שלי, אבל בהחלט כדאי להקדיש זמן לטעינת מצברים – באמצעות טיול ברגל, קריאת ספר, פגישה עם חבר/ה בבית קפה, או כל מה שעושה לכם טוב.
ברגע שתתחילו להפנים את הרעיון החשוב, שאתם לא חייבים כל הזמן להיות בפול גז, ותפנו לעצמכם את פרקי הזמן שאתם זקוקים להם, תחזירו לידכם את השליטה במצב הרוח שלכם ותורידו את עוצמת הגלים המטלטלים אתכם בין גיאות לשפל.
בעקבות ההכרה שלכם בכך, שאתם כן מאפשרים לעצמכם לנוח כאשר אתם צריכים, תפחת הרבה מהדרמטיות של ה"נמאס לי מהכל", והאנרגיה הטובה תחזור אליכם.

נגן וידאו

ומה עוד אנחנו מרוויחים מזה?

ההתנהלות החכמה הזאת בונה אותנו כמבוגרים אחראיים. מצד אחד קשוחים, מצד שני מלאי חמלה. רק הניווט בין שתי היכולות החשובות האלה יאפשר לנו את הגמישות שאנו זקוקים לה כדי לתפקד ביומיום, בלי ליפול למשברים, בלי ביקורת עצמית תמידית, בלי התייסרות ובלי יאוש.
אז במקום לראות בכל נפילת אנרגיה ונקודת שפל בחייכם עוד הוכחה לכך שאתם לוזרים, תהיו מודעים לכך שזה תהליך נורמלי, וכך תוכלו לזהות את המקום הנמוך, לתת לו את הכבוד המגיע לו, לנוח ולהמשיך הלאה. 

אחריות אישית מתבססת על היכרות עם עצמכם

ולכן, ברגע שתכירו את עצמכם טוב יותר, עם גלי הגיאות והשפל שבכם, תוכלו לתכנן הרבה יותר טוב את חייכם ואת הקריירה שלכם. כאשר יגיע גל שיאיים להטביע אתכם, תצוץ האחריות האישית ותאמר לכם לנוח – את המשימות שלכם תשלימו אחר כך.
זו הדרך היחידה שבה תעבדו יותר טוב, תפתחו תקשורת בונה עם הלקוחות שלכם ותרגילו אותם לסמוך עליכם ועל תפקודכם גם אם לא עניתם למייל שלהם באופן מיידי (אם קורה משהו דחוף, תרגילו אותם להתקשר. בכל עניין אחר – שיפנו במייל ויקבלו תשובה תוך 24 שעות).
כך תאפשרו לעצמכם אוויר לנשימה – כי אם לא תעשו את זה בזמן, הגל לא רק יטלטל אתכם, אלא עלול גם לגרום לטביעתכם ולחיסול העסק שלכם.
המקום הזה של המבוגר האחראי, "הבחור החדש בשכונה", הוא מפתח לניצחון על כל אתגר שתציבו לעצמכם. בהצלחה.

מתים כבר לדבר איתכם

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מיקום המפגשים בתל אביב

ברשתות החברתיות:

דילוג לתוכן